מאמרים

כולנו מכירים את הרגע הזה: אתם מתיישבים לאכול, והכלב שלכם נעמד מולכם עם 'המבט המתחנן' המפורסם. קשה לסרב לחטיף קטן, אבל המחוות הקטנות הללו מצטברות לבעיה בריאותית שמשפיעה על 20%-40% מכלל הכלבים. הגיע הזמן לדעת את האמת. 1. המגפה השקטה על ארבע השמנת יתר היא הפרעה תזונתית שכיחה בצורה בלתי רגילה בעולם הכלבים. אבל חשוב להבחין: לא כל כלב שמנמן הוא כלב שמן. רפואית, השמנת יתר מוגדרת כצבירת שומן של 15%-20% מעל המשקל האידיאלי. הכלב שלכם אינו בוחר להשמין. זוהי תוצאה של מאזן קלורי שנוצר בין

כשהפחד הוא לא רק בראש כל מי שחלק את חייו עם כלב שסובל מחרדה מכיר את המראה הזה: הרעידות הבלתי נשלטות, ההתנשפות המהירה, הניסיונות הנואשים למצוא מסתור או לברוח מגירוי שנתפס כאימתני. במשך שנים, הדילמה המקצועית והאישית הייתה ברורה – האם הכלב "נולד ככה" (גנטיקה), או שמא חוויות טראומטיות ותקופות רגישות, כמו חלון הסוציאליזציה הקריטי (גיל 3 עד 12 שבועות), עיצבו את עולמו? אולם, מחקרים חדשים בתחום הווטרינריה והביולוגיה של התא מציעים רובד נוסף ומפתיע: ייתכן שהתשובה אינה נמצאת רק במוח, אל

השמנת יתר: בעיה חמורה לכלבים השמנת יתר בקרב כלבים אינה עוד רק "בעיה קוסמטית" – היא הפכה למגפה שקטה ומדאיגה בעולם המערבי. בעודנו משקיעים משאבים אדירים ברווחת הכלב, שיעורי ההשמנה ממשיכים לטפס. זה גורר עימם דלקות כרוניות וקיצור משמעותי בתוחלת החיים. במקביל, גוברת הסקרנות סביב תזונה מבוססת בשר נא (RMBD), המבטיחה חזרה לתזונה "טבעית" ובריאה יותר. אך האם ההבטחות הללו עומדות במבחן המדעי? מחקר חדש ומקיף (von Lindeiner et al., 2026) שבחן 104 כלבים בריאים, ביקש להבין מה באמת קורה בתוך ג

מחקר שפורסם ב-2024 בכתב העת The Veterinary Journal העלה מחדש לדיון סוגיה שקופצת לשולחן המרפאה שלי בערך פעם בשבוע: האם באמת צריך להפסיק לעשן בגלל הכלב או החתול? לרוב, הבעלים מגיעים עם שאלה אחרת. חתול שמלקק יותר מדי, כלב שמשתעל לפעמים בבוקר, חתול מבוגר שירד במשקל בלי סיבה ברורה. רק אחרי שני פגישות אחת התמונה הסביבתית מתחילה להתגלות: בעלים מעשן בסלון, חלון סגור בחורף, שמיכה על הספה שסופגת עשן. בתים שלמים של בריאות סמויה. המחקר מ-2024 הוסיף שלב חדש למפה. הוא הראה שבכלבי סקוטיש טר

מחקר השוואתי שנערך באוכלוסיות כלבים ממדינות שונות מצא כי כלבים הגרים בסביבה כפרית, החשופים לבעלי חיים אחרים ולצמחייה מגוונת, פיתחו פחות מקרים של אטופיק דרמטיטיס בהשוואה לכלבים עירוניים. בנוסף, מקלחות בתדירות גבוהה נמצאו כגורם שמעלה את הסיכון למחלה – ככל הנראה בשל פגיעה בסביבת המיקרוביאום של העור ובמחסום הליפידי הטבעי.